האתגרים הניהוליים בחזרה לעבודה אחרי משבר הקורונה
המעבר הפתאומי לבידוד בבתים והשינוי הדרסטי במציאות המקצועית והאישית של כולנו הביאו איתם אתגרים רבים ובהתאם גם מבול של מאמרים ובלוגים על איך להתמודד עם תקופת הסגר והבידוד. מה לעשות בבידוד, איך לעבוד מרחוק, איך לשמור על משמעת עבודה כשעובדים מהבית, וכו' וכו' וכו'.
אבל למעשה, גם ביום שאחרי כשנחזור לשגרה החדשה, יהיו לנו אתגרים לא פשוטים וכדאי להתכונן אליהם מראש. השגרה תהיה שונה, עם חלוקה כזאת או אחרת של צוותים בין המשרד לבתים, עם צוותים מצומצמים בלא מעט מקומות שלא יחזירו את כולם מחל"ת, עם עובדים שחוששים (ובצדק) לבטחון הבריאותי שלהם בעבודה, עם הרבה הפתעות ואי ודאות שנשארת גבוהה לפחות עד שימצא חיסון ועד שהמצב הכלכלי יתאזן.
חלק גדול מהאתגרים האלה, הוא בתחום ההשפעה שלנו כמנהלים, ולכן בהחלט אפשר לטפל בהם. רק חשוב שתהיה לנו מודעות למצב ואסטרטגיה לטפל בו.
אז עם מה נצטרך להתמודד?
- מורל ירוד – כאמור, לא מעט עובדים לא יחזרו מחל"ת, ארגונים יהדקו את החגורה ויקפיאו תקציבים, פרוייקטים ישתנו/ידחו, ומן הסתם זה ישפיע מאוד על מורל העובדים. גם למי שחזר לעבודה, ואפילו אם צבר אנרגיה בתקופת הבידוד, יהיה קשה לראות את ההשפעות שהמשבר ייצר ולהשאר אדיש. מה כדאי לעשות? לדבר עם האנשים בגובה העיניים, להיות רגישים מאוד למסרים (המסר לא יכול להיות רק סביב עמידה בהתחייבויות למרות החוסר בכ"א), להסביר ככל האפשר את מה שעומד מאחורי החלטות, וליצור את החזון החדש – החזון ליציאה מהמשבר, החזון להצלחה מחודשת, החזון לדבר הגדול הבא.
- חשש בריאותי – אנשים יחזרו עם הרבה חששות. חשש מהמרחק בניהם ומהצפיפות במשרד, חשש מחדרי ישיבות, מהשטחים המשותפים, מציוד משותף. החששות האלה מוצדקים ויצטרכו לקבל מענה הולם. דאגה לבריאות צריכה להשפיע על כל החלטה שמתקבלת וכדאי לגייס לזה את כל הפתיחות שבעולם ולעבוד עם משאבי אנוש כדי לטפל בזה.
- העדרויות (חופשת מחלה) – לצערינו למרות החזרה לשגרה, הוירוס עוד לא מאחורינו וכנראה צפויה עדיין תקופה לא קצרה שבה אנשים יכנסו לבידוד, ו/או חס וחלילה יחלו ויצטרכו להעדר. צריך לקחת את זה בחשבון בתכנון ובהערכות מצד אחד, ומצד שני לקחת צעדים להורדת הסיכון כמו שכבר התחילו ארגונים לעשות – לפצל צוותים , לעבוד חצי-חצי, לדאוג שלא כל הצוות יהיה יחד , וכד'.
- אי ודאות – לפתות לתקופה הקרובה ועד כנראה שימצא חיסון אי הודאות בעולם כולו אבל בודאי שגם בעולם העסקי והארגוני תשאר על כנה. לתחושתי אי הודאות שאנחנו חווים עכשיו היא מסוג חדש שעוד לא חווינו בדור הזה. היא נוגעת באספקטים וביסודות הכי בסיסיים שעליהם מושתת הקיום שלנו והיום יום שלנו. ולכן, היא מהווה אתגר משמעותי בכלל, ובניהול בפרט.הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אי ודאות ברמה הזאת היא תכנון לטווח קצר יותר, על סמך הנחות עבודה, ובאופן איטרטיבי ואג'ילי ככל האפשר.
- אתגרי עלויות – ברורה העובדה שכל הנקודות שהוזכרו עד כה, בנוסף למצב הכלכלי הכללי בעולם, וההפסדים שנוצרו מביטולים כאלה ואחרים יובילו לאתגר עלויות משמעותי, בעיקר בחברות וארגונים בענפים הנפגעים, אבל לא רק. יבקשו מאיתנו לעשות יותר בפחות, ובדיוק כשכבר חשבנו שמיקסמנו את השיטה הזאת, יבקשו עוד. נצטרך להשקיע הרבה מחשבה ויצירתיות בהורדת עלויות ובלקחת צעד קדימה את היכולת לתת יותר ערך, בפחות השקעה.
- עוצר טיסות – הרבה מנהלים שאני מכירה מאוד שמחו בתחילת המשבר מעוצר הטיסות ואפילו חיכו לו. וכן, התקופה הראשונית של הסגר אולי אפילו הוכיחה שחלק גדול מהטיסות שחשבנו שהן ממש הכרחיות, יכולות להתבטל ושום "אסון" לא יקרה, אבל לאורך זמן אין ספק שזה יהיה אתגר ויהיו מקרים שבהם יהיה קשה מאוד להתקדם. כל פתרונות התקשורת קיימים, כולל "קפה" בזום, והרמת כוסית בזום, וכו', ונצטרך לנצל אותם עד תום עד שהבטיחות בטיסות תחזור.
- עבודה מרחוק כתהליך עבודה קבוע – אז כן, גם בנושא הזה לתקופה קצרה זה עבד לכולם די יפה, אבל כשמדובר על תקופה ארוכה יותר, כדאי להיערך ולהתאים את תהליכי עבודה לעבודה מרוחקת. תהליכי עבודה טובים לעבודה מרוחקת הם כאלה שמשלבים סוגי תקשורת שונים במינון נכון - תקשורת ורבלית, שימוש בכלים לעדכון, תקשורת כתובה, ותקשורת פורמלית. כדאי גם להגדיר את תהליכי העבודה בצורה ברורה, ליצור רשימות תפוצה לעדכונים, וכו'.
לסיכום, אנחנו כנראה נכנסים לשלב ב' במשבר הקורונה, ובשלב הזה נתחיל לחוות שגרה חדשה ונצטרך ללמוד איך לנהל אותה. האתגרים הם רבים ומשמעותיים, והם גם חדשים, אם לא במהות שלהם אז בעוצמה שלהם. זה הזמן להתחיל לחשוב על זה ולהכין אסטרטגיה לניהול השגרה הזאת. עכשיו זה כבר לא המדינה, או משרד הבריאות. עכשיו זה כבר אתם, מול הצוותים שלכם, או מול המשימות שלכם.
מן הסתם, זה יהיה מאתגר, אבל זה אפשרי.
הי, עברנו את שלב א', נעבור גם את זה.
